כל אמירה היא מילים, אבל לא סתם....
כיצד ניתן להשתמש במילה "אבל" בצורה אפקטיבית לחיים שלנו בכלל ולתהליך הדיאטה שלנו בפרט ולא בצורה דפקטיבית לחיים ולדיאטה שלנו.
המילה "אבל" מחלקת את המשפט לשני היגדים, באופן שבו ההיגד שבא אחריה נמצא במרכז תשומת הלב, ומה שלפניה- עובר לרקע. בהנחה שמה שאנחנו אומרים הוא מה שאנחנו בוראים – חשוב להשתמש במילה "אבל" כך שהעולם שנבנה במו פינו – ישרת אותנו על הצד היותר טוב. כן, גם בדיאטה.
תפקיד המילה "אבל" בסיפור:
אנחנו משתמשים הרבה במילה "אבל" על פי רוב לא בצורה אפקטיבית שתורמת לחיים שלנו.
השימוש הלא מושכל במלה קורה כי אנו לא יודעים ולא מבינים כיצד השימוש בה משפיע על הי.ע.ן
(= יחידת עיבוד נתונים=(mindשלנו, כתוצאה מכך על ההתנהגות שלנו ועל היכולת שלנו להצליח.
בואו נבדוק מה קורה בי.ע.ן שלנו כשאנו משתמשים במילה "אבל".
המילה "אבל" משמשת לחבר בין שני משפטים, שני רעיונות, שתי תופעות וכד’
ננסה, למשל, לחבר את שני המשפטים הבאים:
-
אני רוצה מחר ללכת לים
-
ירד גשם מחר.
קראו את המשפט בקול ובדקו מהי החוויה שלכם ממנו, או מה אתם מבינים (משמעות) מהמשפט המורחב:
אני רוצה ללכת מחר לים אבלירד גשם מחר.
מה שניתן להבין שהמשפט הוא: אני לא אלךמחר לים כי ירד גשם.
אך רק אם נשנה את מיקום המשפט ונכתוב:
ירד גשם מחר אבלאני רוצה ללכת מחר לים.
מה שניתן יהיה להבין מהמשפט הוא: אני אלךמחר לים למרות שירד גשם.
כלומר, דרך שינוי המיקום של שני המשפטים במשפט המורחב קיבלנו חוויה והבנה שונים לחלוטין.
וזהו בעצם תפקידה של המילה "אבל" – לקחת את כל מה שבא לפניה ולשים אותו ברקע, בעוד שאת כל מה שבא אחריה לשים בפוקוס.
עד כאן תפקידה של המילה "אבל" במשפט והשפעתה של הי.ע.ן
מהו תפקידו של הי.ע.ן בסיפור?
הי.ע.ן ה"מינד" כשמו כן הוא – גולם שתפקידו לעבד את הנתונים... הוא פועל כפי שמורים לו לפעול. הבעיה היא שרובנו לא ממש מורים לו כיצד לפעול! ואז הוא משול לזרנוק כבאים אשר פתוח בשיא העוצמה ואף אחד לא מחזיק אותו. הוא משפריץ לכל עבר...
מהיותו של הי.ע.ן מה שהוא, נוצרת תופעה מעניינת: ברגע שאנו מתמקדים בדבר ספציפי, אנו רואים יותר ממנו סביבנו. מכירים את התופעה שכאשר אתם מצפים לילד, פתאום כל מה שאתם רואים ברחוב זה נשים בהריון. או כאשר אתם קונים אוטו חדש, פתאום כולם ברחוב שלכם קנו את אותו האוטו. אני הבחנתי בתופעה המעניינת הזו כשהשתחררתי מצה"ל. קניתי ווספה עם סירה ומספר ימים לאחר מכן נסעתי לתל אביב.באותו היום ראיתי לא פחות מתשע ווספות עם סירה. אני חושב שזו הייתה הכמות הגדולה ביותר של ווספות עם סירה שראיתי בחיי עד אותו היום...
כאשר אנחנו מתמקדים בדבר מסויים, הי.ע.ן מסנן את שאר הדברים מסביב ודואג שנראה עוד מאותו הדבר.
הבנה מעמיקה של צורת העבודה של הי.ע.ן, תאפשר לנו ליצור מגנוט של שפע, הצלחות, כסף וכל דבר אחר שנרצה אלינו בחיים.
אבל איך כל זה מתקשר לדיאטה?
רובנו רוצים להצליח בתהליך הדיאטה שלנו ובכלל בחיינו. אולם כשיש לנו הצלחה קטנה, מה אנחנו לרוב אומרים?
"הצלחתי לרדת קילו אבלאכלתי עוגה ושברתי את הדיאטה" או "הצלחתי להחזיק מעמד שלושה שבועות בדיאטה אבל לא ירדתי כמו שרציתי"
כך אנו הורסים את ההצלחות שלנו. אנחנו שולחים מסר לי.ע.ן שכמו אומר: "תתמקד במה שלא", "תתמקד בשלילי". כך רוב החוויות שלנו סובבות סביב טעויות, כשלונות, בעיות בפרט ונגטיביות בכלל.
כשהיינו קטנים, ולמדנו לרכב על אופניים, פידלנו 3 פעמים ונפלנו – מייד הסתכלנו על מה שהצלחנו לעשות ולא על הנפילה. "נפלתי אבלהצלחתי לפדל 3 פעמים". לזה מיד מצטרפת ההתרגשות של "אולי אני יצליח יותר בפעם הבאה" ואז מיד מנסים שוב ושוב וכך לומדים ומתקדמים.
לעומת זאת אם בתור ילדים היינו אומרים: "פידלתי3 פעמים אבל נפלתי" – מיד הייתה מצטרפת האכזבה והאמונה המגבילה: "אופניים זה לא בשביל".
בגלל זה רבים מאיתנו עסוקים בלדבר על הכישלונות ובסוף מאמינים שהדיאטות "לא עובדות".
יתרה מכך, ברגע שאנו מציינים את הצד השלילי, אנו כל כך מאוכזבים מעצמנו על ששברנו את הדיאטה,שלא הצלחנו להחזיק מעמד וכד’... עד שאנו משתמשים בהלקאה עצמית וממשיכים לאכול.
אם באותו הרגע, שהיינו שמים לב לעובדה ששברנו את הדיאטה, היינו מייד עוצרים לרגע, מסתכלים על חתיכת העוגה שבידנו, גומרים את הביס שלקחנו.
וחושבים לעצמנו:
"שברתי את הדיאטה אבלהצלחתי לעמוד בה כל כך יפה עד עכשיו".
אנו יכולים לחייך ולסלוח לעצמנו על השגיאה הקטנה, לומר לעצמנו: "אולי אני יכול להמשיך ולעמוד בה עוד קצת". להחזיר את חתיכת העוגה לשולחן, ולסמן לעצמנו עוד הצלחה!
אני מעריך שפתאום יהיה הרבה יותר כיף לעשות דיאטות כאלה ואחרות ואז כושר ההתמדה שלנו בדיאטה יעלה, דבר שיביא בצורה משמעותית לירידה במשקל.
ריצ’ארד באנלר (ממייסדי ה - NLP (היה אומר באנגלית Butti is where the shit comec from…ובכל פעם שהיה שומע מישהו משתמש במילה "אבל", בצורה לא מושכלת או פוגעת הוא היה סותם את אפו ביד אחת וביד השניה מנסה לפזר את הריח... כך שבכל פעם שתשמעו את המילה "אבל" בקונטקסט הרסני, יעלה באפכם ריח מסריח של משהו נשרף ומייד תדעו ש"משהו" הורס כאן משהו... ותהיה לכם ההזדמנות הנפלאה לתקן ולהעשיר.
עכשיו שאני ער/ה לכך, מה אני עושה עם זה?
כשאנו מזהים את אמירות ה"אבל" שלנו, מה ניתן לעשות? אני מציע שתי אופציות חלופיות:
א. להפריד בין שני ההיגדים לשני משפטים לא מקושרים (כי באמת אין ביניהם קשר)
- שברתי את הדיאטה בזה שאכלתי עוגה.
- הצלחתי להחזיק מעמד 3 שבועות בדיאטה.
ב. להחליף במקומות של ההיגדים במשפט המורחב:
- "אכלתי עוגה ושברתי את הדיאטה אבל הצלחתי לרדת קילו".
- "לא ירדתי כמו שרציתי אבל הצלחתי להחזיק מעמד שלושה שבועות בדיאטה".
הי.ע.ן מתחיל למקד אותנו בהצלחות שלנו, דבר שמן הסתם מתדלק ומדרבן אותנו לפעול יותר בכיוון שאנו רוצים.
התוספת שתופסת:
ניתן להחליף את המילה "אבל" במילה "למרות". המילה "למרות" שמה את הפוקוס על כל מה שהיה לפניה, וכל מה שבה אחריה עובר לרקע. ניתן גם להשתמש בצמד מילים "יחד עם זאת"- התפקיד שלהם הוא לשמור על אותה רמה של פוקוס על מה שבא לפניהם ומה שאחריהם.
לסיום בואו נקשור את כל הסיפור לאופטימיות:
אם המשפט שבא אחרי ה"אבל" יהיה משפט אופטימי ולא פסימי, היען יתחיל להתכוון לאופטימיות בחיים...
ואז:
במקום צימצום ניצור התרחבות בחיינו, במקום חוסר ניצור שפע,
במקום סגירות ניצור פתיחות, במקום כישלונות ניצור הצלחות, ,במקום מוגבלות ניצור צמיחה,
ובמקום לדכא יצירתיות אנו נפריח אותה ונעשיר לנו ולאחרים את החיים....
איזה כיף זה, נכון?
אז תהנו לכם בכל דרך שתמצאו לנכון עבור האדם החשוב לכם ביותר – אתם עצמכם!
המאמר נכתב ע"י מיקי ברקל , מאמן בכיר, רב אומן ומורה ל NLP
www.forachange.co.il mikgblog.forachange.co.il