יורדים יחד במשקל

רימון – סיפור אהבה
 
בכל יום שישי, אצלי זה ריטואל קבוע, אני הולכת לשטוף את עיני בשפע הצבעים הקסומים והבוהקים של פירות וירקות השׁוּק. פירות וירקות העונה עָרוּמים בערמות גדולות, צפופים ויוצרים את מרבדי הצבע, הצורות, ומפזרים שלל ניחוחות באוויר הדחוס של השוק. בי זה יוצר שלווה מיוחדת, שלווה חגיגית.
באחד מימי השישי של חודש ספטמבר, צצו בכל פינה בשוק ערמות של פרי מלכותי הלובש כתר מחודד, הפרי הזה קרא לי, הצבע האדום הלוהט, הלחיים הורודות והסמוקות, הכתר הבולט משכו אותי אליו. אחזתי את פרי הרימון בפליאה עצומה על עוצמתו החיצונית, החלקה והמחוספסת. טעמתי את טעמו, טעם של חג ארץ ישראלי, טעם של ימי תשרי החדשים. ידעתי שוב את סודותיו הפנימיים, התבוננתי עוד רגע קט וידעתי מיד שאני מוכרחה לשתף אתכם בסודותיו.
 

 
פרט להיותו תוספת גורמה, הרימון טומן בחובו סגולות בריאותיות מרשימות. הרימון ידוע מקדמת דנא כבעל תכונות בריאותיות בדתות ובתרבויות השונות.
 
צבעוֹ הבורדו-עז של הרימון הוא הודות לפיגמנטים האדומים שנקראים אנטוציאנינים או פרואנטוציאנידינים. האנטוציאנינים נחשבים כיום לנשק רב עוצמה כנגד המחלות הכרוניות של המאה העשרים ואחת (מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוגי סרטן, דלקות כרוניות ועוד). תכונה חשובה של האנטוציאנינים היא שהפעילות המגנה שלהם לא משתנה כתוצאה מבישול, שינוי חומציות, מיצוי לתרכיזים ועוד, כך שכל צורה טבעית אפשרית של אכילת רימון יכולה לספק לנו את האנטוציאנינים הפעילים.
כמובן שאני באופן אישי דוגלת באכילת הפרי הטרי, כיוון שאז מקבלים גם תוספות של ויטמינים וחומרים ביולוגים נוספים העלולים להיהרס בתהליך עיבוד הפרי.
את הרימונים הטריים שנקנים בעונה, ניתן לשמור בקירור עד חצי שנה ובכך ליהנות מיתרונותיו לזמן ארוך יחסית.
 רימון והשפעותיו על בריאות האדם
 רימון והשפעתו על מחלות לב וכלי דם:
טרשת עורקים, גורם התחלואה והתמותה העיקרי בעולם המערבי. טרשת עורקים עשויה לבוא לידי ביטוי בהתקף לב או בשבץ מוחי וקשורה בעיקר בהצטברות של כולסטרול בדפנות עורקי הדם, מצב המוביל לפקק החוסם את העורקים המובילים דם אל הלב והמח.
ממחקרים רבים נמצא כי לרימון השפעות המורידות את רמות ה-LDL-Cholesterol(הכולסטרול ה"רע"), ובנוסך הוא על הגֶנִים שלנו בכך שמשפר את פעילותו של HDL-Cholesterol(הכולסטרול ה"טוב"). רימון נמצא גם כמשפר את זרימת הדם אל הלב, מוריד לחץ דם גבוה ואפילו נמצא כגורם לנסיגה של טרשת עורקים קיימת. מומלץ לצרוך חצי רימון בינוני (מנת פרי) ליום, כהגנה מפני התקפי לב ואירועים מוחיים.
 
רימון ומניעת סרטן:
כבר הזכרתי כי סרטן היא אחת מן המחלות הכרוניות של העולם המודרני. סטרס חמצוני (לדוגמא פגיעה בתאים וברקמות ע"י רדיקלים חופשיים) עשוי לגרום להיווצרות תהליך מתמשך ורב שלבי שבסופו עשוי להיווצר תהליך סרטני בגופינו. רימון, פרי העשיר בנוגדי חמצון נמצא במחקרים רבים כמגן מפני סוגי סרטן שונים ומעכב את התפתחות וגדילת גידולים סרטניים קיימים. מומלץ לצרוך חצי כוס מיץ פרי רימון ליום (השווה למנת פרי) אולם אני ממליצה לאכול את הפרי במקום שתיית מיץ ובכך להרוויח גם את הסיבים ואת העלייה המתונה של האינסולין בדם.
 
 רימון וירידה ברמת הדלקת בגופינו:
רמות דלקת גבוהות בגופינו מעלות את הסיכון לפתח מגוון מחלות כרוניות (חלבוני דלקת בדם משפיעים על התקדמות מחלות: סכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סרטן ועוד) דרך מנגנונים שונים. השמנה ביטנית, דלקות כרוניות (לדוגמא דלקות חניכיים כרוניות) מעלות את רמות חלבוני הדלקת בדם.
חומרים מהרימון נמצאו כמורידים את חלבוני הדלקת בדם ובכך עוזרים להגן מפני מחלות של העולם המערבי.
ברימון קיימים גם מגוון חומרים אנטי בקטריאליים, נמצאים בגרעינים אבל בעיקר נמצאים בקליפות הלבנות המרות שבין הגרעינים. מכון וולקני ניסה לבודד את החומר האנטי בקטריאלי הקיים ברימון וליצור תרופה כנגד דלקות גרון, אך מסיבות כלכליות המוצר לא יצא לשוק.

 
נקודת הקסם:
כמו בכל דבר בחיינו יש לשאוף לאיזון, גם באוכל, גם באכילת רימון.
רימון הוא פרי המכיל סוכר ויש לקחת זאת בחשבון. אכילה שאינה נבונה יכולה להזיק יותר מלהועיל. חולי סוכרת שלא יתחשבו ברימון כְּפְּרִי לכל דבר יכולים להזיק לעצמם יותר מלהועיל בכך שיחמירו את חוסר איזון הסוכר בדם.
רימון מכיל חומצה טאנית וחומצה אוקסלית בכמות לא מבוטלת – חומצות פרי מרות, הרעילות בכמות רבה, יכולות לגרום לעצירות ולשקיעת סידן, ולכן לא מומלץ לצרוך מעל רימון אחד ביום.
ההמלצה לכלל האוכלוסייה היא חצי רימון בינוני ליום כמנת פרי אחת.
 
 

 בתאבון
בברכת שנה טובה וחגים שמחים
טל חייקין דיאטנית קלינית